דסקטופ

ו' 21 יונ' 2024

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מובייל

עובדים זרים בפורטוגל מפוטרים ומפונים מדירותיהם ללא צו בית משפט

ישראלים רבים שעוברים לגור בפורטוגל עובדים בליסבון למשל אצל חברת טלפרפורמנס, בין העובדים הרבים של החברה כיום ישנם עובדים רבים המתגוררים בדירות החברה. המקרה שקורה כרגע בפורטוגל אצל אחת החברות המתחרות מעלה תהייה על מה היה אולי קורה במקרה דומה אם הדבר היה קורה אצל חברת טלפרפורמנס?

להלן הסיפור:

חברת מוקד טלפוני רב-לאומית הפועלת בפורטוגל מספקת חדרים בליסבון לעובדים זרים תמורת 280 אירו, אך די בהיעדרות אחת לא מוצדקת כדי לגרום לפינוי העובדים – ללא צו בית משפט. האיגוד של העובדים מכין תביעה משפטית בנושא, שכבר הגיע לידיעת הממשלה. החברה מסרבת להגיב.

דוד סלבי, בן 32, עזב את עבודתו כמעצב מכשור רפואי בצפון איטליה ונאבק בחובות. כשחיפש עבודה חדשה, גייס ממרכז שירות לקוחות של חברת Webhelp הרב-לאומית הציע לו חבילת יתרונות אם יעבור לפורטוגל: "הם ישלמו על הטיסה שלי, יסדירו לי מספר זיהוי מס ומספר ביטוח לאומי ואף ימצאו לי חדר במגורים משותפים." דוד קיבל את ההצעה.

כשהגיע דוד לליסבון, Webhelp כבר נרכשה על ידי Concentrix, ענקית שירותי מוקד בינלאומית. נאמר לו שיגור בחדר בשכונת מרווילה. בתמורה, לדבריו, החברה ניכתה מדי חודש 280 אירו ממשכורתו והוא נדרש לציית לשורה של כללים כדי לשמור על החדר, כולל שמירה על ניקיון, איסור על מסיבות וחיות מחמד, ואיסור על היעדרויות לא מוצדקות.

דוד מציין שהכללים נראו לו הוגנים באותו זמן, אך הוא מצא זאת מוזר שיאבד את ביתו אם לא יצדיק היעדרות מהעבודה. מסמך פנימי של החברה קובע במפורש שבקבלת החדר הם לא יקבלו חוזה שכירות, והחברה רק תומכת בעובד בהתחלה עד שימצא דירה משלו. דוד מעולם לא חתם על דבר מלבד אישור במייל.

במרץ השנה דוד חלה בשפעת עם חום, כאב גרון, שיעול, כאב ראש וסחרחורת. הוא המשיך לעבוד במצב זה במשך שבוע כדי לא להפקיר את הצוות, אך לבסוף נאלץ להישאר בבית. הוא התקשה כלכלית ולא היה לו כסף ללכת לרופא. הוא שלח מייל ל-Concentrix והודיע על ההיעדרות ושאל כמה ימים הוא יכול להיעדר ללא הצדקה.

ב-13 באפריל, לדבריו, הגיעה תשובת החברה שעליו לעזוב את החדר תוך 72 שעות. הוא נבהל, ללא פתרון וללא כסף לשכור דירה בליסבון. או אז פנה לאיגוד עובדי המסחר, המשרדים והשירותים בפורטוגל (CESP), שיעץ לו לא לעזוב את ביתו ללא צו פינוי מבית משפט.

ביום בו פרצו עובדים ששכרה חברת המוקדים לחדרו, היה דוד עם חברי CESP שהזעיקו את המשטרה. כשהגיעו השוטרים, הם הודיעו לעובדים שהפינוי יכול להתבצע רק בצו בית משפט וכי אילוץ העובד לעזוב יהיה מעשה לא חוקי. העובדים עזבו לאחר ניסיון ראשון זה, אך שבו כעבור שבוע. "הפעם הייתי לבד, הם נכנסו כשהייתי בשירותים", מספר דוד. "הם פשוט פתחו את הדלת שלי, התחילו לקחת את הדברים שלי". הוא בקושי הספיק להתקשר שוב לרשויות ולאיגוד. זה היה ב-30 באפריל בבוקר. העובדים, המשטרה והאיגוד עזבו, ודוד הלך לעבודה.

כשיצא להפסקת קפה, הוא קיבל הודעה משותפו לדירה שהחליפו את המנעול וכל חפציו הועברו למחסן של החברה. לאחר מכן הוא בדק את המייל וקיבל אישור: כבר אין לו חדר. דוד התקשר בטירוף לחברים באותו לילה בניסיון למצוא ספה לישון עליה.

באותו זמן, עמיתתו לסלי רסט, עובדת צרפתייה בת 37, קיבלה שיחת טלפון שחפציה הועברו למחסן ושלא תהיה לה יותר גישה לדיור של החברה. לסלי, שגרה בליסבון במשך 7 שנים, עברה בינואר השנה לחדר שסיפקה Concentrix במרווילה. היא אהבה את המקום והמחיר היה בר-השגה, בהתחשב במצב שוק הדיור. גם היא לא חתמה על שום חוזה או מסמך בנוגע למגורים.

עקב בעיות בריאות, לדבריה, לסלי נעדרה 7 פעמים מהעבודה ללא הצדקה, מה שהוביל לקבלת אימייל ממחלקת משאבי האנוש של החברה באפריל השנה, ובו הודגש כי תצטרך לעזוב את חדרה תוך 72 שעות. "לא היה לי מושג שהיעדרויות לא מוצדקות יכולות להוביל למישהו להיות מפונה. כשהתחלתי לעבוד ב-Concentrix הם לא הזהירו אותי מפני דבר כזה", היא אומרת.

לסלי הודיעה שלא תעזוב כי אין לה חלופה, ושלחה אימייל למשאבי האנוש של החברה בו ציינה שהיא יכולה לעזוב את החדר, אבל רק כשתמצא אחר. לא התקבלה תשובה. ב-30 באפריל, בזמן ששוחחה עם לקוחות צרפתים וגרמנים, שמעה מחבר שלקחו את כל הדברים מהחדר והחליפו את המנעול. חלק מהחפצים עדיין לא הוחזרו לה.

לאחר הפינוי, דוד בילה יומיים אצל חבר בליסבון. לאחר מכן ישן ברכב עד שמצא אכסניה זולה מספיק. לסלי השיגה חדר באמדורה ומחפשת כעת עבודה חדשה.

החברה מסרבת להגיב למקרים שכבר הגיעו לממשלה. האיגוד נוקט בצעדים משפטיים.

בתחילת החודש, המפלגה הקומוניסטית הפורטוגלית (PCP) הגישה בקשה למשרד העבודה והביטחון הסוציאלי להתריע על המצב. Concentrix "מודעת היטב לכך שכל צו פינוי יכול להינתן רק על ידי בית המשפט, כפי שהמשטרה הודתה כשנקראה למקום", נכתב. "אנו ניצבים, אם כן, בפני פרקטיקה המפרה זכויות של עובדים המעוגנות בחוקה, שאמורות לגרור תוצאות עונשיות לחברות."

פטריסיה בלטזר רזנדה, עורכת דין המתמחה בדיני עבודה, טוענת שעשויות להיות כאן עבירות של ניצול לרעה של כוח במקום העבודה, שכן הדיור של העובדים משמש ככלי כפייה למנוע היעדרויות לא מוצדקות. כללי ההתנהגות הללו כדי שהעובד יוכל לקבל גישה לחדר מפרים את חוקי העבודה, מכיוון שהם כופים כללים שחורגים בהרבה מעבר לסביבת העבודה.

במקביל, איגוד עובדי המסחר, המשרדים והשירותים של פורטוגל מכין תביעה בבית הדין לעבודה. "אנחנו רוצים ששני העובדים יקבלו פיצוי על העלויות ששילמו על מגורים לאחר הפינוי", אומר אורלנדו גונסאלבס.

מלבד המקרים של לסלי ודוד, האיגוד זיהה עוד שלושה מקרים של עובדים שפונו על ידי אותה חברה. "במקרה אחד, עובדת צרפתייה אף נאלצה לחזור למדינתה לאחר שאיבדה את חדרה", אומר בכיר באיגוד, ומציין כי CESP תגביר את פעילותה בשבועות הקרובים.

במידה ויש לכם עדויות ומידע לשתף אותנו בנושא אתם מוזמנים לשלוח אותו אלינו  למייל של המערכת:

ne**@po************.com

אוהבים את פורטוגל ? שתפו בקליק

מאמרים נוספים

רוצים לדבר עם המומחים שלנו ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם

דילוג לתוכן