העיר אבורה נמצאת בחלק הדרומי של פורטוגל, היא נמצאת במרחק של 140 ק"מ מעיר הבירה ליסבון. העיר איננה משמשת רק בתור עיר, אלא גם בתור מועצה עירונית בפורטוגל. אוכלוסיית העיר מונה קצת יותר מ-50 אלף תושבים, אך המועצה העירונית של העיר היא אחת מהמועצות הגדולות ביותר בפורטוגל כולה כאשר בכל המועצה חיים כמעט 60 אלף תושבים.
בימי הביניים העיר אבורה שימש בתור עיר משכנם של לא מעט ממלכי פורטוגל, כך שיש לעיר היסטוריה עשירה מאוד עם לא מעט נקודות זכות. בעיר כיום תוכלו לראות את מקום מושבו של הארכיבישוף של אבורה. מרכז העיר הוכרז על ידי אונסק"ו בתור אתר מורשת עולמי, כאשר שרדו בו למעלה מ-4000 מבנים מכל הסוגים – נתון מדהים ביחס לשאר הערים באירופה.
עד היום לא נמצא הסבר אחד הגיוני אשר מנמק את השם של העיר אבורה. עד היום הטענה ההגיונית ביותר שמקובלת על לא מעט מתושבי העיר זה שמקור השם מגיע מהמילה הלטינית אבורובריטיום. אך ישנם לא מעט סברות אשר קושרות את השם דווקא עם שמות רומיים שמהם הוא יכול לנבוע. אך כמו שכבר אמרנו הדעות עד עצם היום הזה חלוקות לכאן או לכאן.
ההיסטוריה של העיר אבורה מתחילה עם שליטתם של הרומאים לעיר בשנת 138 לספירה. העיר נכבשה על ידי מנהיג הרומאים באותה תקופה דקימוס יוניוס ברוטוס המכונה "קאלאיקו" הוא בין היתר נלחם בלוסיטנים על מנת לכבוש את העיר. העיר הפכה להיות במהירות אחד מהמקומות החשובים ביותר לרומאים, והעיר הייתה ידועה בתור "אופידום" שמשמעותה עיר מבצר. כיום תוכלו למצוא בעיר מבצר רומי עתיק אשר נשאר מהימים ההם, המבצר נשאר כמעט בשלמותו והוא אחד מהאלמנטים היחידים שנשארו בעיר עוד מהתקופה הרומית.
בתקופת נדודי העמים הפכה להיות העיר אבורה מקום מושבם של הוויזיגוטים שהם שבטים גרמניים, העיר נכבשה על ידי לאוביגילד. בעת כניסת של המוסלמים המורים לאירופה, הפכה להיות העיר אבורה אחד מהיעדים המרכזיים שלהם בשטחי פורטוגל. בין השנים 714 – 715 היה זה עבד אל עזיז אבן מוסא אל נוסאייר שכבש את העיר. החל מאותו הרגע שונה שמה של העיר לשם יאבורה, והיא נשלטה על ידי המוסלמים במשך 350 שנה.
רק בשנת 1165 שוחררה העיר מהשלטון המוסלמי, מי ששחרר את העיר היה אביר בשם ז'רלדו חסר הפחד. ז'רלדו מסר את העיר למלך הראשון של פורטוגל באותם השנים שהיה אפונסו הנריקש כשנה בלבד לאחר שכבש את העיר. בתור הוכרת תודה מינה אותו מלך פורטוגל להיות מושל העיר. בסמל של העיר מופיע דמות רכובה על סוס, זהו בעצם סימן ההיכר של ז'רלדו שמונצח עד עצם היום הזה. אפונסו ריכז כוחות גדולים של אבירים אשר מטרתם הייתה להגן על העיר ולשמור עליה מפני כיבושים נוספים. אך הרעיון לא צלח, כאשר העיר נכבשה פעם נוספת על ידי המוסלמים הפעם הייתה זאת שושלת אל-מוואחידון. אל-מוואחידון החזיקה בשליטה על העיר במשך כ-20 שנה, אך לאחר תקופה זו הם גורשו באופן סופי מהעיר.
העיר הגיעה לשיא פריחתה במאה ה-16, כאשר הפכה להיות מקום מושבם של הארכיבישופים של אבורה. בזכות הארכיבישופים הוקמה בעיר מכללה אשר סייעה לצמיחה המהירה של העיר. באותן השנים פעלו בעיר לא מעט אנשי רוח אשר הפכו אותה להיות עיר מוכרת מאוד שצומחים ממנה לא מעט אנשים חשובים.
בעת השלטון הספרדי בעיר, פרץ גל גדול של מחמאות ומרידות מכיוון התושבים המקומיים של העיר. המרד נבע בעקבות המיסים הגדולים שנאלצו תושבי העיר לשלם לטענתם ללא כל סיבה. לאחר איומים מצדם של השלטונות הספרדיים, החל ההמון תושבי העיר לפרוץ למשרדי הממשלה ולשרוף מכל הבא ליד. זהו המרד הגדול ביותר שהיה נגד השלטון הספרדי בפורטוגל, יש כאלה שטוענים כי בגללו עזבו הספרדים את פורטוגל כולה.
המכללה שהפכה עם השנים לאוניברסיטה חשובה מאוד נסגרה בשנת 1759 על ידי שליטת פורטוגל באותה תקופה המרקיז דה פומבל. סגירת האוניברסיטה הייתה מכה מאוד קשה עבור העיר, שהתקשתה מאוד להשתקם כתוצאה מכך. העיר חזרה לשגשג בשנית רק במאה ה-19 כאשר היא הפכה להיות עיר תעשייתית, דבר שהחזיר לה את מעמדה החשוב. האוניברסיטה של העיר נפתחה בשנית רק בשנת 1979. כיום העיר איננה אחת מהערים החשובות ביותר בפורטוגל, אך מדובר בעיר מודרנית אשר גרים בה לא מעט תושבים.
העיר אבורה נודעה בזכות הקהילה היהודית הגדולה שחייה בה עוד בטרם גירוש פורטוגל. בשכונה שבה גרו היהודים ניתן לראות עד עצם היום הזה לא מעט מבנים אשר משויכים לקהילה היהודית בין היתר: בתי כנסת, בתי חולים, מקוואות, בתי מגורים ועוד. גירוש פורטוגל בשנת 1496 גרם לעיר לחוות מכה קשה מאוד כאשר לא מעט מיהודי העיר נאלצו לעזוב אותה או להמיר את דתם ולחיות בתור אנוסים.
במסגרת הפרעות נגד היהודים בכל רחבי פורטוגל, גם הקהילה היהודית באבורה שחייה בסתר קיבלה לא מעט סתירות לחי. אחת מהמכות הקשות ביותר הייתה בחודש אפריל בשנת 1506 כאשר כמות גדולה מתושבי העיר החל להרוס את בניין בית הכנסת המרכזי שהיה קיים בעיר אבורה.
מתוך קהילת האנוסים של העיר אבורה צמחו לא מעט אנשים חשובים אשר הפכו להיות אנשי רוח ומדע שסחפו אחריהם לא מעט אנשים. אך באותה נשימה ניתן להגיד כי הפרעות ומקרי האנטישמיות שהיו באבורה הם מהקשים ביותר שחוותה הקהילה היהודית מבין כל הקהילות היהודיות שהחליטו להישאר בפורטוגל ולחיות בתור אנוסים.
כיום לא ניתן לראות בעיר קהילה יהודית ענפה, וכל מה שנשאר מהקהילה היהודית שחייה בעיר זה כמות גדולה של מבנים אשר מזוהים עם היהודים. חלק מהמבנים נשמרו עד עצם היום הזה, וחלק מהמבנים שנהרסו לאורך ההיסטוריה שוקמו על ידי הקהילה המקומית.
העיר אבורה עצמה נמצאת ממש על גבעה, כאשר מסביב לעיר ישנם גבעות קטנות אשר עוטפות אותה מכל עבר. העיר עצמה נמצאת במרחק של 140 ק"מ מליסבון ובמרחק של 80 ק"מ מהעיר בדחוס שבגבול הספרדי. העיר עצמה היא עיר הבירה של מחוז מרכז אלנטז'ו, ומהסיבה הזאת היא גם העיר הגדולה ביותר במחוז.
העיר עצמה כוללת לא מעט פרגזיות שהופכות אותה באופן טבעי להיות מקום מרכזי מאוד במחוז שבו היא נמצאת. בשוטטות בקצרה באזור תוכלו לראות לא מעט מטעי גידולים אשר הופכים אותה להיות עורק ראשי לייצוא של לא מעט מוצרים חשובים לכל אירופה.
האקלים בעיר אבורה דומה מאוד לאקלים בכל שאר הערים במדינה. מדובר על אקלים ים תיכוני טיפוסי מאוד. ישנם ימים גשומים בכל ימות השנה, כך שקשה מאוד להצביע על עונה ספציפית שבה יש סיכוי גבוה יותר לגשם. כמובן שימי הגשמים הגדולים ביותר הם בחורף, ובקיץ יחסית יבש וחם – אך המצב יכול להשתנות במהירות ובכל אחת מהעונות. אך מרבית התיירים מגיעים לאזור בעונת הקיץ על מנת להתרשם מכל הטוב שיש לעיר להציע להם.
בעיר טמפרטורות שונות אשר משתנות בהתאם לעונה כמובן. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה אי פעם בעיר אבורה היא מינוס 5 מעלות צלזיוס. מנגד הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה בעיר היא 45 מעלות צלזיוס. כך שכמו שניתן לשים לב מדובר בשינוי קיצוני מאוד. בעיר אבורה כמעט ולא יורד שלג, גם בעונת החורף קשה מאוד למצוא ימים שבהם תוכלו לראות שלג בעיר.
