אתר חדשות פורטוגל

פורטוגל היא מדינה בדרום אירופה, בחצי האי האיברי, גובלת בחלקה בספרד. מיקומה ליד האוקיינוס ​​האטלנטי השפיע על היבטים רבים של תרבותה: בקלה מלוח וסרדינים בגריל הם מאכלים לאומיים, החופים של אלגרבה פופולריים וחלק גדול מהאדריכלות של המדינה מתוארכת למאה ה-15 ועד המאה ה-18, כאשר פורטוגל הייתה אימפריה ימית רבת עוצמה.

בירה: ליסבון

קוד טלפון: +351

שכר מינימום: 740.83 אירו לחודש (יוני 2020) Eurostat

נשיא: מרסלו רבלו דה סוזה

אוכלוסייה: 10.3 מיליון (2021) 

שפה רשמית: פורטוגזית

מדינת פורטוגל שוכנת בדרום מערב אירופה למרגלות האוקיינוס האטלנטי. הרפובליקה הפורטוגלית גובלת עם ספרד בלבד מצדה המזרחי. 

תחת שליטתה של פורטוגל קיימים מספר איים השוכנים באוקיינוס האטלנטי, בניהם תוכלו למצוא גם את האיים האזוריים ואיי מדיירה המוכרים למטיילים רבים המגיעים לאזור זה. 

אזרחי הרפובליקה הפורטוגלית מכונים בשפה העממית פורטוגלים, כאשר שפתם הרשמית במדינה היא פורטוגזית.

בעברה האימפריה הפורטוגזית הייתה אחת המשמעותיות ביותר בעולם, כאשר גילתה לא מעט תגליות ומדינות נידחות בין המאה ה-15 ועד למאה ה-17. 

במסגרת זו הפליגו ספינות רבות מתחומי פורטוגל אל יעדים שונים בעולם כולו במטרה לגלות מדינות שונות וטריטוריות מרוחקות. 

כאשר הפורטוגלים הגיעו אל מדינה חדשה ורצו לספח אותה אל האימפריה הפורטוגזית הם הציבו בתחומי המדינה אבן גדולה המכונה בפורטוגזית פדראו.

השליטה של פורטוגל הייתה משמעותית כל כך שכיום לא מעט מדינות סיפחו לעצמן את השפה הפורטוגזית כשפה הרשמית שלהן. 

בין המדינות תוכלו למצוא לא מעט מדינות שהיו בעבר תחת שליטתה של האימפריה הפורטוגזית. 

בין המדינות המוכרות תוכלו למצוא את ברזיל, אנגולה ואפילו מקאו שנמצאת במזרח הרחוק.

פורטוגל הינה מדינת דמוקרטית רפובליקנית, ההתנהלות במדינה הינה על פי ההסכמות שהגיעו עם החקיקה שנכנסה לתוקף בשנת 1976 לאחר סיום מהפכת הציפורנים.

עיר הבירה של פורטוגל היא ליסבון, שהיא גם העיר הגדולה ביותר במדינה.

הנשיא של פורטוגל נבחר בבחירות דמורקטיות אשר מתקיימות אחת ל-5 שנים.

התפקיד של הנשיא הוא בעיקר תפקיד ייצוגי ולא תפקיד שאמור לקבל את ההחלטות החשובות הקשורות למדינה.

הפרלמנט של פורטוגל מונה כ-230 חברים, הבחירות לפרלמנט מתקיימות בכל 4 שנים בשונה מהבחירות לנשיאות המתקיימות בכל 5 שנים.

בשונה מהיוקרה והעושר של פורטוגל במאות הקודמות, כיום פורטוגל היא אחת מהמדינות העניות ביותר באירופה.

חלק גדול מתושבי פורטוגל עוסקים בחקלאות על מנת שיוכלו לדאוג לעצמם לאורח חיים בסיסי. עד שנת 1960 החקלאות הייתה ענף העיסוק העיקרי של תושבי המדינה.

החל משנת 1960 נכנסו ענפים נוספים שהעסיקו לא מעט מתושבי פורטוגל, דבר שללא ספק גרם למדינה להתפתח ולהפוך למדינה קצת יותר מתקדמת.

ברזל ופלדה הם ללא ספק מאוצרות הטבע המשמעותיים ביותר שיש לפורטוגל להציע לעולם כולו. במדינה הוקמו מספר בתי זיקוק לנפט דבר שעוזר לפורטוגל לשמור על יציבות כלכלית.

את תחילת דרכה החלה פורטוגל אי שם בשנת 1249 המלך אפונסו השלישי כבש את העיר פארו השוכנת כיום בדרום פורטוגל.

הממלכה הפורטוגלית הייתה הממלכה הנוצרית הראשונה באירופה באותם השנים.

מה שמיוחד זה שגבולותיה של פורטוגל אינם השתנו כלל במהלך השנים, וגבולות המדינה שהיו מוכרים במאה ה-13 הם גבולות המדינה גם בעידן הנוכחי.

עם השנים הפכה להיות פורטוגל אחת מהמדינות החזקות והמשמעותיות ביותר בעולם.

 האימפריה הפורטוגזית הייתה ללא ספק אימפריה משמעותית אשר היה קשה להתמודד מולה.

בין המאה ה-15 למאה ה-17 החלה פורטוגל להעמיק את אחיזתה במדינות רבות מעבר לים. אזרחים פורטוגלים אשר כונו "יורדי הים" יצאו בשליחות המדינה על מנת לגלות יבשות ומדינות נידחות.

יורדי הים היו אלה שגילו את הנתיב הימי בין אירופה להודו.

 בנוסף נחתם בשנים הללו חוזה טורדסיאס שחילק את כל המדינות שגילתה פורטוגל בין האימפריה הספרדית ובין האימפריה הפורטוגזית.  

המאה ה-19 הייתה הכי פחות יציבה בהיסטוריה של פורטוגל.

 מחלוקות רבות בין האחים מיגל ופדרו שהיו מלך פורטוגל וקיסר ברזיל בהתאמה עשו לא מעט צרות במדינה.

השיא הגיע כאשר פרצה מלחמת אזרחים בין השנים 1832 ובין 1834.

בעקבות מלחמת האחים הוכרזה חוקה חדשה שקיבלה תוקף סמכותי במהלך שנת 1836.

עד שנת 1910 השלטון בפורטוגל היה שלטון מלוכה אשר עובר בירושה.

בשנת 1910 פורטוגל הוכרזה בתור מדינה רפובליקנית   שבה השלטון אינו עובר בירושה. המלך מנואל השני יצא לגלות בממלכה המאוחדת.

בין שנת 1932 לשנת 1968 שלט בפורטוגל הדיקטטור אנטוניו דה אוליביירה סלזאר.

 אלה היו ללא ספק שנים קשות מאוד עבור אזרחי פורטוגל אשר היו צריכים להתרגל לדיקטטורה לראשונה בהיסטוריה שלהם.

במהלך מלחמת העולם השנייה אוליביירה סלזאר לא לקח העדפה בין בעלות הברית ובין מדינות הציר.

במהלך המלחמה אוליביירה סלזאר אף סייעה לבעלות הברית ואפשר להן להשתמש באיים האזוריים שהיו בשליטת פורטוגל בתור בסיסן.

האסטרטגיה הזאת השתלמה לו כאשר פורטוגל הייתה מהמדינות היחידות באירופה שאינן נפגעו במהלך מלחמת העולם השנייה.

בשנת 1945, בסוף מלחמת העולם השנייה שלטה פורטוגל במדינות רבות ברחבי העולם.

 הפריסה של פורטוגל הייתה כל כך נרחבת שהגיעה למדינות רבות באפריקה ובמזרח אסיה.

אוליביירה סלזאר טען כי הוא איננו חושב שצריך להמשיך ולהרחיב את המושבות שהיו בשליטת פורטוגל אך הוא טען כי הוא חייב לשמר את השליטה בכל המדינות הללו. 

למרות שמדינות רבות שהיו בשליטת פורטוגל דרשו לקבל את עצמאותן, אוליביירה סלזאר חשב כי מדובר בטעות היסטורית וסירב לעשות זאת.

שנת 1974 הייתה משמעותית מאוד בהיסטוריה של פורטוגל. קציני צבא צעירים בצבא פורטוגל אשר מאסו בשלטון השמרני שהיה נהוג באותם השנים בפורטוגל הובילו מהפכה לא אלימה. המהפכה כונתה "מהפכת הציפורנים".

המהפכה הפילה את השלטון הרודני בפורטוגל, דבר שאפשר לפורטוגל להשכין דמוקרטיה. בעקבות מהפכת הציפורנים שוחררו מספר מדינות מהשלטון הפורטוגלי בניהן אנגולה ומוזמביק.

הבחירות הדמוקרטיות הראשונות במדינה נערכו בשנת 1976, כשנתיים לאחר מהפכת הציפורנים. בבחירות הללו עלה לשלטון מריו סוארש שהגיע עם השקפת עולם סוציאלית. לממשלה של סוארש היו לא מעט התנגדויות הן משמאל והן מימין, דבר שגרם לו לעזוב את כסאו בשנת 1978.

באותן שנים היו חילופי כסאות בשלטון בין המפלגות השמאלניות ובין המפלגות השמרניות המזוהות עם הימין. בשנת 1983 עלה שוב סוארש לשלטון לשנתיים נוספות עד לשנת 1985.

השריד האחרון של האימפריה הפורטוגזית הייתה מקאו, כאשר בשנת 1999 החליטה פורטוגל להעביר את השליטה במדינה לסין.

דבר ששם סוף לשליטתה של פורטוגל במדינות שונות ברחבי העולם, זכר להישגיה של האימפריה הפורטוגזית.