נעים להכיר: איתי, ביולוג ימי, ושירה, שפית ומורה לפילאטיס, וביחד הבעלים של סוכנות הטיולים “בום דיה טורס”, שהחליטו לא רק להפוך את פורטוגל לבית שלהם – אלא גם לעזור לאחרים ללמוד להכיר ולאהוב אותה.
את הרומן שלנו עם פורטוגל התחלנו אי שם בשנת 2018. אורית וגידי, ההורים של שירה, חיפשו דרך להגשים את החלום שלהם: לחזור לגור קרוב לטבע. שירה נולדה בג’ונגלים של אקוודור. ההורים שלה עברו לשם בסוף שנות ה-80 ופתחו גסט-האוס בלב הג’ונגל, סמוך לעיירה בניוס. בתחילת שנות האלפיים, כששירה עלתה לכיתה א’, הם חזרו לארץ, אבל החלום לחזור לגור קרוב לטבע תמיד המשיך לקנן בהם. לקראת גיל 60 הם הצליחו להגשים אותו כשקנו שטח אדמה, המשתרע על פני עשרה דונם, בשמורת טבע במרכז פורטוגל. התחלנו לעשות גיחות קצרות לפורטוגל, כדי להכשיר את השטח למגורים וכמובן – לטייל וליהנות מפורטוגל.
לפני שנתיים, גידי ואורית עברו באופן רשמי לפורטוגל. גידי, שמתמחה בבנייה בעץ ועסק בזה במשך שנים, בנה בלב השטח בית עץ מקסים הצופה אל הנוף והנהר. בנוסף הונחו בשטח שני קרוונים לטובת האורחים שבאים לבקר.
בחודשים הראשונים גרנו באחד מהקרוונים בשטח של גידי ואורית. נהנינו מהשקט המדהים ומהטבע העוטף את המקום, אבל לא הרגשנו שזה המקום שבו אנחנו רוצים לגור. כסקרנים מלידה ואוהבי טבע, קנינו אוטו ויצאנו לחקור את פורטוגל על כל אזוריה, כדי להבין איפה אנחנו רוצים לחיות.
אנחנו אוהבים מאוד לחקור, במיוחד פנינות נסתרות בטבע, כמו מפלים ובריכות שכשוך שמצריכים נסיעה בדרכים לא דרכים ומעבר בכפרים קטנים ולא מוכרים. לאט לאט למדנו להכיר את פורטוגל לעומק, את האזורים האותנטיים והנסתרים מהעין, הפחות מתויירים, וגם את המקומות “שחייבים להגיע אליהם”. חקרנו את פורטוגל מהחופים של חבל אלגרבה בקצה הדרומי דרך הפסגות, המושלגות בחורף, של שמורת הטבע סרה דה אסטרלה והערים המיוחדות פורטו וליסבון ועד הפארק הלאומי ג’רש בקצה הצפוני ביותר של המדינה. לא ויתרנו גם על גיחה לספרד השכנה, לטבילה במעיינות החמים בחבל גליסיה.
בינתיים גם מצאנו את המקום שבו החלטנו להשתקע: אזור הסילבר קוסט המלא בעיירות חוף צבעוניות ונמצא כשעת נסיעה מליסבון. האזור מוכר כיעד גלישה, כשעיירת הגלישה המפורסמת ביותר שלו היא פניש. בנוסף יש באזור גם מספר לגונות לגולשי קייטסרף ורוח. בתור גולש קייטסרף וצלם גלישה חובב הרגשתי שמצאתי את מקומי, ושירה, כאוהבת ים וטבע, הייתה מרוצה לא פחות. שכרנו בית בכפר קטן, במרחק חמש דקות נסיעה מהים, והרגשנו שאנחנו פשוט מתאהבים. חברים ובני משפחה התחילו להגיע לבקר אותנו, או סתם לטייל בפורטוגל, ואנחנו התחלנו לתכנן להם מסלולי טיול מתוך הידע והניסיון שצברנו. הבנו שמצאנו את ייעדונו: הפכנו את התחביב שפיתחנו במהלך השהות בפורטוגל למקצוע והקמנו את סוכנות הטיולים “בום דיה טורס”, המתמחה בתכנון מסלולי טיול בפורטוגל בהתאמה אישית, כולל הזמנת בתי מלון וטיסות.
המעבר לפורטוגל הוא הרפתקה מרגשת, אבל כמו כל רילוקיישן הוא מלווה בלא מעט קשיים, כשהעיקרי שבהם הוא המרחק מהמשפחה ומהחברים בישראל. העובדה שההורים של שירה נמצאים כאן בהחלט מקלה על חלק מזה. לגבי המשפחה שלי, חשוב לנו מאוד לשמור על הקשר המשפחתי החזק שלנו, ובכל יום שישי אנחנו מקדישים זמן איכות לשיחה שבועית ארוכה, שבה אנחנו מתעדכנים מה עבר על כל אחד מאיתנו במהלך השבוע וסתם מקשקשים. מעבר לזה כבר מתוכננים ביקורים עתידיים במהלך השנה.
הבדלי התרבות הם אתגר מסוג אחר, שהגדול בהם הוא השפה הפורטוגזית. לשירה, שמדברת ספרדית מהבית, קל יותר ללמוד את השפה, לי זה לוקח קצת יותר זמן. לשמחתנו, באזור החוף פורטוגזים רבים, במיוחד הצעירים, מדברים אנגלית ברמה כזו או אחרת. למרות זאת, חשוב לי מאוד ללמוד פורטוגזית. בעיניי זה לא נכון לקבוע את ביתך במדינה אחרת בלי לעשות את המאמץ המינימלי ולדבר עם המקומיים בשפה שלהם, משימה שעם הזמן, ובעזרת שירה, אני מצליח בה יותר.
גם הקצב הפורטוגלי הוא משהו שאנחנו כישראלים צריכים להתרגל ולהתאים את עצמנו אליו. הכל פה לוקח הרבה יותר זמן ממה שאנחנו רגילים, אם זה תהליכים בירוקרטיים שנמשכים חודשים וגורמים לבירוקרטיה הישראלית להראות מתקדמת ומהירה, ואם זה נותני שירות שמאחרים באופן סדרתי כחלק מהמוסכמה הפורטוגזית שאין לחץ ואין סיבה למהר לשום מקום. לקצב הפורטוגזי האיטי יש כמובן את הקסם הממכר שלו, שמגיע עם המון סבלנות לכל דבר פשוט, כמו עמידה בתור בסופר, ומביא איתו המון שלווה, אותה שלווה שאותה חיפשנו.
המעבר שלנו לפורטוגל נכנס לשלב חדש בימים אלה ממש, כשאנחנו עוברים לבית שלנו, הבית שעליו חלמנו ושאותו מצאנו לאחר חיפושים רבים באזור הסילבר קוסט שאנחנו כה אוהבים, בכפר קטן סמוך לעיירת החוף פוז דו ארליו, הנמצאת על גדות לגונת אובידוש המהממת. היום אנחנו רואים את המשך החיים שלנו כאן, לפחות בשנים הקרובות, בקרבת הים ובלב הטבע המדהים של המדינה הזאת.