יין זה ייוולד מפרויקט חלוץ של טכנולוגיה אגרי-וולטאית שמפותח ב-Tapada da Ajuda בכרם של המכון האגרונומי העליון (ISA) בשיתוף עם חברת גאלפ.
הפרויקט כולל תחנת כוח סולארית המותקנת מעל הגפנים בגובה 4-5 מטרים מהקרקע, עם סך של 288 פאנלים סולאריים, הנעים בהתאם למיקום השמש להשגת תפוקה מרבית, על פני 1,700 מטרים רבועים של כרם. עם הספק מותקן של 130 קילוואט, ייוצרו 240 מגה-וואט שעה בשנה, מה שיאפשר להפחית ב-25% את חשבון החשמל של ISA.
הפאנלים הותקנו במאי, ואפשרו בציר מאוחר יותר באזור זה. אך ההשפעות המלאות יורגשו רק בבציר 2025, כאשר יושלם מחזור ביולוגי מלא. הפיילוט צפוי לחקור את התוצאות בשנתיים הקרובות, לאורך שני מחזורים ביולוגיים.
הכרמים המיוצרים ב-Tapada da Ajuda משמשים לתמיכה במחקרי גפן ויין של ISA, שיש לו גם יקב ניסיוני לתמיכה במחקר, תרגול וחקר היין, ושם מיוצר חלק גדול מהענבים מכרמים אלה.
יינות אלה נמכרים "כיינות ניסיוניים לעובדי ISA", הסביר פרופסור קרלוס לופס מהפקולטה ל-JE.
מהם היתרונות של פאנלים אלה מעל הגפנים? "הם מגנים על הגידול מפני חום מוגזם, גשם חזק, ברד", אמרה קרלה טברס מגאלפ, מנהלת האנרגיות המתחדשות. "זה גם מפחית את התאדות הקרקע, מפחית משמעותית את צריכת המים, והענב מבשיל לאט יותר".
במקביל, הפרויקט הסולארי מאפשר "לייצר אנרגיה נקייה מתחדשת ולהביא מקור הכנסה נוסף לחקלאי".
"בשנתיים הקרובות נבדוק בקפידה את כל הפרמטרים האלה. עדיין מוקדם להסיק מסקנות, אבל רק עם כמה שבועות של פאנלים, הבציר התעכב בכשבועיים, אפקט מבטיח מאוד", הוסיפה בהצגת האירוע שהתקיים ביום שני ב-ISA.
טיינה קמואס, מנהלת הפרויקט מטעם גאלפ, אמרה שהרעיון היה לכבד את "התנאים הקיימים בכרם, תוך ניסיון להשפיע מינימלית הן על הגידול והן על האיכות".
גאלפ לא חשפה את סכומי ההשקעה בפרויקט זה.
מצדו, פרופסור קרלוס לופס מ-ISA הדגיש ש-Tapada da Ajuda יש "השפעה ים תיכונית" עם "ימים חמים מאוד בקיץ, קרינה יתרה. ביום קיץ רגיל יש לנו פי שתיים, הקרינה העודפת הזו לא תורמת לכלום", מצביע על השפעות שליליות: "צריבת עלים, צריבת אשכולות. הכל תורם להשפעות שליליות על הצמחים שלנו, עם אובדן תפוקה" והשפעה שלילית על "הכיס" של היצרן.
"ההשלכות נראות חיוביות", אך ציין שדרושות עוד "שנתיים-שלוש כדי לקבל נתונים מוצקים יותר", מציין שהפאנלים הותקנו בשלב מאוחר יחסית של המחזור הביולוגי.
המומחה לגפן עם ארבעים שנות ניסיון, ציין שבעבר הבציר התקיים ב"סוף ספטמבר, תחילת אוקטובר", אבל עכשיו "יש לנו זנים שאנחנו בוצרים בשבוע האחרון של יולי. זה מוקדם באופן קיצוני. זה גורם להבשלה לא מאוזנת: הצטברות יתר של סוכר והצטברות יתר של חומציות. הנתונים הראשונים האלה נותנים לנו רמזים מעניינים".
מנהל גאלפ, גיאורגיוס פפדימיטריו, מצדו, הבטיח לחזור ל-ISA ב-2025 כדי לבצור את הבציר הראשון של יין "פוטו-וולטאי" ו"חשמלי" זה ולתת לו שם.
כשנשאל על ידי JE אם הרעיון יהיה לשכפל את הקונספט האגרי-וולטאי בפרויקטים אחרים של גאלפ, המנהל אמר שזה תלוי בהתפתחות של פרויקט זה ושעדיין מוקדם מדי להעריך. "זה לוקח שלוש שנים, ואנחנו צריכים לראות את הביצועים של הטכנולוגיה והמבנים. בסוף, נראה את היתרונות ואיך הטכנולוגיה האגרי-וולטאית התפתחה ונקבל החלטות".
תיאורטית, לאגרי-וולטאי יש מספר יתרונות. ראשית, הוא מקדם שימוש כפול בקרקע, לייצור חקלאי ואנרגיה; שנית, מייצר הכנסה נוספת לחקלאי; שלישית, יכול לייצר אנרגיה ממקורות מתחדשים לצריכה עצמית; רביעית, זהו אמצעי רב-תכליתי להסתגלות לשינויי האקלים: הגנה על הגפן מפני גלי חום, ברד וגשמים חזקים, הפחתת התאדות וחיסכון במים, הבשלה איטית ומאוזנת יותר, ועוד.
