שכר הדירה החציוני בחוזי שכירות חדשים למגורים עלה ב-11.1% ברבעון השני בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, ל-8.08 אירו למטר רבוע, מאיץ לעומת העלייה של 10.7% ברבעון הקודם, על פי המכון הלאומי לסטטיסטיקה (INE).
לפי הנתונים הזמניים של “סטטיסטיקות שכר דירה למגורים ברמה המקומית” שפורסמו היום על ידי המכון הלאומי לסטטיסטיקה (INE), בהשוואה לרבעון הראשון של 2024, שכר הדירה החציוני עלה ב-8.2%.
מאפריל עד יוני, מספר חוזי השכירות החדשים היה גבוה יותר מזה שנרשם באותו רבעון ב-2023 (20,750 חוזים חדשים).
בהשוואה לרבעון המקביל ב-2023, שכר הדירה החציוני עלה בכל תת-האזורים של NUTS III, למעט האזור האוטונומי של האיים האזוריים (-2.8%) והאלנטז’ו העליון (-0.3%).
תת-האזורים אלנטז’ו החופי (28.5%), האזור האוטונומי של מדיירה (27.6%) ואלנטז’ו המרכזי (22.2%), בלטו עם השינויים השנתיים הגדולים ביותר, מעל 20%.
מבין ששת תת-האזורים של NUTS III עם ערכי שכר דירה חציוניים גבוהים מהממוצע הארצי, רק ליסבון רבתי (9.7%) רשמה שינוי שנתי נמוך מזה שנצפה עבור המדינה כולה (11.1%).
שכר הדירה הגבוה ביותר נרשם בליסבון רבתי (12.99 אירו למ”ר), באזור האוטונומי של מדיירה (10.26 אירו למ”ר), בחצי האי סטובל (10.07 אירו למ”ר), באלגרבה (9.52 אירו למ”ר), באזור המטרופוליני של פורטו (8.89 אירו למ”ר) ובאלנטז’ו החופי (8.52 אירו למ”ר).
מאפריל עד יוני, ה-INE מצביע גם על עלייה שנתית בשכר הדירה החציוני ב-24 הרשויות המקומיות עם יותר מ-100 אלף תושבים, כאשר פונשל (Funchal) (37.5%) בולטת עם השינוי השנתי הגדול ביותר וליסבון עם שכר הדירה החציוני הגבוה ביותר (16.00 אירו למ”ר), אם כי עם שיעור שינוי שנתי (5.1%) נמוך מהממוצע הארצי (11.1%).
בהשוואה לרבעון הקודם, שכר הדירה החציוני ירד באלנטז’ו העליון (-7.8%), בטראס דה טראס-אוס-מונטס (-7.4%) ובאזור האוטונומי של האיים האזוריים (-5.3%).
מאידך, העלייה הגדולה ביותר בשכר הדירה החציוני למ”ר בחוזי שכירות חדשים למגורים נרשמה בתת-האזור אלנטז’ו החופי (29.9%), כאשר גם תת-האזורים הבאים הציגו עליות בערך שכר הדירה: האזור המטרופוליני של פורטו (9.5%), חצי האי סטובל (7.8%) וליסבון רבתי (7.2%).
ברבעון השני של השנה, כל הרשויות המקומיות עם יותר מ-100 אלף תושבים בליסבון רבתי ובחצי האי סטובל רשמו שכר דירה חציוני גבוה מהממוצע הארצי (8.08 אירו למ”ר), אך שיעורי שינוי שנתיים שונים.
מתוך קבוצה זו, ה-INE מדגיש, עם ערכים גבוהים יותר של חוזי שכירות חדשים ועלייה שנתית בערך שכר הדירה נמוכה מזו של המדינה (11.1%), את הרשויות המקומיות של ליסבון (16.00 אירו למ”ר ו-5.1%), קשקאיש (Cascais) (15.38 אירו למ”ר ו-9.9%), אויראש (Oeiras) (13.33 אירו למ”ר ו-0.8%), אמדורה (Amadora) (11.56 אירו למ”ר ו-4.8%) וסינטרה (Sintra) (10.02 אירו למ”ר ו-9.6%), השייכות לליסבון רבתי.
באזור המטרופוליני של פורטו, הרשויות המקומיות של פורטו (12.85 אירו למ”ר ו-7.5%), וילה נובה דה גאיה (Vila Nova de Gaia) (9.52 אירו למ”ר ו-10.7%) ומאיה (Maia) (8.31 אירו למ”ר ו-5.3%) רשמו שכר דירה חציוני גבוה מהממוצע הארצי ושינויים שנתיים נמוכים יותר.
בתת-אזור זה, רק הרשויות המקומיות של מטוזיניוש (Matosinhos) (11.11 אירו למ”ר ו-14.9%) וסנטה מריה דה פיירה (Santa Maria da Feira) (5.81 אירו למ”ר ו-12.6%), הציגו שיעורי שינוי שנתיים גבוהים מאלה של המדינה, אם כי הרשות המקומית האחרונה רשמה ערך חציוני של שכר דירה נמוך יותר.
בין שאר הרשויות המקומיות עם יותר מ-100 אלף תושבים, רק פונשל (12.33 אירו למ”ר ו-37.5%) הציגה ערך חציוני של שכר דירה ושיעור שינוי שנתי גבוהים מהממוצעים הארציים.
קוימברה (Coimbra) (8.13 אירו למ”ר ו-7.0%) רשמה גם שכר דירה חציוני גבוה מזה של המדינה, אך שינוי שנתי נמוך יותר.
ה-INE מציין גם ש-10 מתוך 24 הרשויות המקומיות עם יותר מ-100 אלף תושבים הציגו שיעורי שינוי שנתיים במספר החוזים החדשים גבוהים מהממוצע הארצי (6.9%), כאשר פונשל (40.0%) וליריה (Leiria) (25.4%) בולטות עם השינויים הגדולים ביותר.
מאידך, מספר החוזים החדשים ירד ברשויות המקומיות של אויראש (-1.9%) וגימאראיש (Guimarães) (-1.7%).
