הורטה היא עיר באי פאיאל בחלק המערבי של האיים האזוריים של פורטוגל. אוכלוסייתה מונה כ-15 אלף תושבים.
בשנת 1467 הגיע לעיר האציל הפלמי ז'וס ון הורטר במקום שייקרא בהמשך מפרץ הורטה. ון הורטר בנה בעיר כנסייה שהפכה בהמשך לישוב שיקרא על שמו – הורטה.
בפברואר 1468 קיבל ון הורטר את תפקיד המושל באי למרות שאוכלוסיית האי לא הייתה ממוצא פלמי. המתיישבים הראשונים היו חקלאים שהיגרו מרחבי פורטוגל, כשון הורטר מפתח הזדמנויות עסקיות נוספות שהביאו לגל שני של מתיישבים פלמים שעיסוקם כלל סחר ומנהל.
לאחר מותו של ון הורטר משלו על האי בנו ובתו. ב-1498 קיבל הישוב הורטה מעמד של עיירה ממלך פורטוגל מנואל הראשון. האי עצמו שגשג והיה מקור לייצוא של חיטה בעיקר. ביוני 1514 הוקמה באי כנסיית רובע וב-1567 הונחה אבן פינה שהיוותה בהמשך את מבצר סנטה קרוז שלאחריו נבנו בנייני ציבור וכנסיות נוספות.
בשנת 1583 הגיעו לדרום מערב האי חיילים ספרדים ולאחר מספר מאבקים הוצא להורג מושל פאיאל.
לאחר כארבע שנים צי של ספינות אנגליות שדד את הכנסיות והמנזרים של הורטה והרסם ואף העלה באש בתים בסמוך למבצר. ב-1597 כוח בפיקודו של וולטר ראלי שדד ובזז מבני דת, כנסיות וישובים באזור.
האיומים המתמשכים חייבו בנייה של מבצרים ומספר נקודות תצפית. ב-1643 כללה הורטה כ-2,579 תושבים שהתגוררו ב-610 בתים. בשנים 1675-1688 נבנתה מחדש הכנסייה של סנטה קרוז.
במאות ה-18 וה-19 התרחבה הורטה לאורך קו החוף. היה בה מגוון של מנזרים וכנסיות ומנגד פעילות מסחר ותעשייה קטנה. הודות למיקומה שימשה הורטה כנקודת עצירה לקווי ספינות בין אירופה לאמריקה. העיירה שימשה כנמל לייצוא של הדרים ויין מהאיים באזור. ביולי 1833 קיבלה הורטה מעמד של עיר והוגדרה כבירת המחוז.
בשנת 1804 הגיע להורטה הקונסול של ארה"ב, ג'ון בס דבני, יחד עם בני משפחתו. לבנו צ'רלס היה תפקיד משמעותי בהיסטוריה של הורטה ושל האי פאיאל בכל הנוגע להתפתחותן הכלכלית. ב-1876 נבנה ביזמתו של צ'רלס דבני נמל מסחרי וב-1893 נסלל קו טלגרף טרנס אטלנטי. משפחת דבני הייתה גורם משפיע בכלכלת האי במשך כ-83 שנים, הביאה להתפתחות הנמל, ייצוא ההדרים והיינות והתפתחות צייד הלווייתנים.
בשנים 1893-1969 הורטה נחשבה לנקודה חשובה במפת התקשורת הבינלאומית ובהמשך למשמעותית גם בתחום התעופה, כשבמאי 1919 הייתה אחת מתחנות הביניים של הטיסה הטרנס אטלנטית שבוצעה על ידי הצי האמריקאי. החל מ-1939 שימשה הורטה כנקודת עצירה לקווי תעופה של חברת "פאן אמריקן וולרד". החל מ-1960 שימש נמל הורטה כתחנת ביניים ליאכטות ולקווי נוסעים ששטו באוקיינוס האטלנטי.
