סנטה מריה

האי ממוקם בפינה הדרום מזרחית של ארכיפלג האיים האזוריים, 100 ק"מ דרומית לסאו מיגל, ו-600 ק"מ מהאי פלורס (האי המערבי ביותר בארכיפלג). האי סנטה מריה הוא מלבן וגודלו 97.4 קמ"ר, המשתרע על פני 12 ק"מ מצפון מערב לדרום מזרח. מבחינה גיאולוגית, זהו האי העתיק ביותר בארכיפלג, עם תצורות בנות 8.12 מיליון שנים.

האי הופיע בתקופת המיוקן (לפני כ-10-8 מיליון שנים), כאשר פעילות וולקנית נמשכת עד לפליוקן (לפני 2 מיליון שנה), ומתחלפת בין שלבים של התפרצויות ונפיצות, תת-אוויריות ותת ימיות. בין אלה היו תקופות של רצפים משקעים בין הסדרות הוולקניות, שהתארכו מהמיוקן האחרון (לפני 5.5 מיליון שנה) ועד לרבעון (לפני 130,000 שנה). בשל גילו, וללא עדות היסטורית לוולקניות, הגיאוגרפיה של האי נוטה להיות בוגרת יותר וכוללת מרבצים גדולים יותר של משקעים מאשר ניתן למצוא באיים האחרים של הארכיפלג. באופן כללי, סנטה מריה ידועה בהיעדר געשי בתקופת התערבות אנושית, אם כי אירועים סיסמיים שכיחים בשל קרבתו לשבר גלוריה (שבר של שבר הטרנספורמציה האזוריים-גיברלטר).