תוכנית ויזת 'זהב' בפורטוגל "הגדילה את סיכוני השחיתות" ו"הפעילה לחץ על שוק הנדל"ן", מעידה על מדד תפיסת השחיתות (CPI) 2022, של ארגון Transparency International (TI).
במהדורה האחרונה של מדד המחירים לצרכן, פורטוגל זוכה לביקורת על דחיית ביטולה של אותה "תוכנית שנויה במחלוקת", וכן על כך שהשיקה את האסטרטגיה הלאומית נגד שחיתות (ENAC) "ללא הנחיות או תוכנית ניטור", בהתחשב בכך שהיישום של הצעדים נגד שחיתות במדינה "חלשים" ו"איטיים".
"התוצאות הלאומיות של מדד תפיסות השחיתות 2022 משקפות, בהתאם לאלו של השנים הקודמות, מאבק חלש וקפוא נגד שחיתות, עם רמות נתפסות של סיכון מוגבר לשחיתות וגם חוסר שקיפות ובקרה במגזר הביטחוני. ביטחון לאומי", אמר נונו קוניה רולו, נשיא נציג TI בפורטוגל, שצוטט בפרסום המחקר.
במקרה האחרון, הקואליציה העולמית נגד שחיתות סבורה כי המגזר הביטחוני זקוק לשקיפות ולפיקוח רב יותר, ומציינת כי "תהליכי רכש חשאיים ונהלי שקיפות פיננסית לא מספקת מחלישים את אמצעי ההגנה מפני שחיתות במוסדות ההגנה הלאומיים.
במדד של השנה שעברה, פורטוגל מוערכת בקרב מדינות מערב אירופה והאיחוד האירופי בכללותו, כשהיא קולעת 62 נקודות, החל מ-0 (נתפסת כמושחתת מאוד) ל-100 (שקופה מאוד).
פורטוגל שומרת על הציון של 2021 ונשארת מתחת לממוצע של אזורה (66 נקודות), אך יורדת מקום אחד ממקום 32 ל-33.
עם אותו מספר נקודות ובאותו מיקום נמצאת ליטא, אחרי ישראל ודרום קוריאה (שתיהן עם 63 נקודות) ולפני בוצואנה (60 נקודות).
נונו קונהה רולו מאמינה כי התוצאות של פורטוגל "נובעות מחוסר היכולת המתמשך של ממשלות ושליטים עוקבים לתפוס את העושר העצום של מדיניות מנהיגות ונגד שחיתות שהן פתוחות, שקופות, משתתפות ובעלות יושרה, הן במערכת הפוליטית והן במערכת המינהלית. כמו גם במגזרי הכלכלה והחברה.
"כל אלו תורמים רבות למדינה הוגנת, בטוחה, שלווה יותר, מכילה ומפותחת יותר" ו"המקרים האחרונים שהתרחשו בתקשורת בקצב מסחרר נובעים במידה רבה מהיעדר רצון וחזון פוליטיים – במדינה ממשלה ובפרלמנט – לגבי אנטי שחיתות, שקיפות ויושרה", הוא מוסיף.
Transparency International פורטוגל אומרת שהיא כבר התריעה על "הליקויים" של האסטרטגיה הלאומית נגד שחיתות, כלומר "על התעלמות כמעט מוחלטת מנושא השחיתות הפוליטית".
מדד המחירים לצרכן 2022 חושף שהאזור שפורטוגל היא חלק ממנו הוא שוב זה עם הציון הטוב ביותר (66 מתוך 100), אך מזהיר כי "ההתקדמות נעצרה ברוב המדינות" המרכיבות אותו וכי "נוף הביטחון המשתנה מאז הפלישה הגדולה לאוקראינה על ידי רוסיה, והמיתון הממשמש ובא, דורשים תגובות חזקות מהממשלות".
היא סבורה כי "השפעה בלתי הוגנת על קבלת החלטות, אכיפה לא מספקת של אמצעי הגנה על היושרה ואיומים על שלטון החוק פוגעים ביעילותן של ממשלות".
לפי Transparency International, "האזור נמצא בצומת דרכים" וקובעי המדיניות צריכים "לעבור מעבר לצעדים נגד שחיתות חלקים" כדי להתגבר על המשברים הנוכחיים ולאפשר פיתוח.
בסך הכל, ה-ICC בשנה האחרונה "מראה שלמרות מאמצים משותפים והישגים רבים שהושגו קשה, אי אפשר לקבל התקדמות נגד שחיתות כמובנת מאליה".
"היקף הבעיה הוא עצום: הממוצע העולמי נותר ללא שינוי – עם ציון של 43 מתוך 100 זו השנה ה-11 ברציפות – ולמעלה משני שלישים מהמדינות (122) יש בעיית שחיתות חמורה, עם ציון נמוך יותר 50."
במדד 2022, דנמרק (90 נקודות) שוב תופסת את המקום הראשון, ואחריה ניו זילנד ופינלנד (שתיהן עם 87 נקודות), בעוד שבמקומות האחרונים נותרו תפוסות על ידי סוריה, דרום סודן (13) וסומליה (12).
אפריקה שמדרום לסהרה היא האזור עם הציון הממוצע הנמוך ביותר (32), אחרי מזרח אירופה ומרכז אסיה (35).
"השחיתות הפכה את העולם שלנו למקום מסוכן יותר. מכיוון שממשלות יחד נכשלו בהתקדמות בתחום הזה, הן בסופו של דבר דלקו את העלייה הנוכחית באלימות ובקונפליקטים – והעמידו אזרחים בסכנה", אומרת דליה פריירה רוביו, נשיאת Transparency International, שצוטטה בהצהרה.
האחראי מוסיף כי "הדרך היחידה לצאת" היא שהמדינות יעבדו קשה, "מיגור את השחיתות בכל הרמות" ו"הבטחת שממשלות יפעלו עבור כל האנשים ולא רק עבור אליטה קטנה".
