מקום יפה ומסתורי. לחלק, אולי גם סמל רומנטי, וזאת בחלקה בגלל שינוי במבנה שנעשה במאה ה-19, שהוסיף אלמנטים דקורטיביים. מקור הטירה אינו ידוע, אולי מצודה פרהיסטורית, והיא הייתה בשימוש של עמים שונים.
הטירה נבנתה מחדש במאה ה-12, על בסיס גרניט 18 מטרים מעל פני המים והיא אחד מהמונומנטים הצבאיים מימי הביניים הקשורים באופן הדוק לטמפלרים.
המבנה הבסיסי נשמר עד ימינו. חומות גבוהות, מוגנות על ידי תשעה מגדלים עגולים ובחלק מהמקרים עם חומה כפולה, למקרה שהפולש מצליח לחדור פנימה.
מגדל המגורים הוא האלמנט הבולט ביותר, עם גובה של 20 מטר ודלת הכניסה בגובה של כ-3 מטרים מהקרקע.
מראש המגדל יש לנו נוף מרהיב לנהר, לחוף הנהר, לעיירה טנקוס (Tancos) ולמדרון ההר שבו נמצאת נקודת התצפית של ארפיאדו (Arrepiado).
הנוף אף יפה יותר כשהסירות מתקרבות ובשקיעה.
הטירה בנויה מאבני גרניט ולבנים מלוכדות, מה שנותן לה מראה חסון, אך עם סוף הטמפלרים היא ננטשה וסבלה נזקים רבים ברעידת האדמה של 1755.
היא מסווגת כאתר לאומי, היא נכס של הצבא ונמצאת תחת אחריות בית הספר הישן להנדסה מעשית של טנקוס. בתקופת המשטר החדש היא אף שימשה כמעון הרשמי של הרפובליקה הפורטוגלית.
ניתן לבקר בטירה. הגישה הטובה ביותר היא בסירה, מרציף טנקוס או מהרציף שנמצא ממש ליד האי.
במעבר יש לנו תפיסה טובה יותר של יופי המבצר, של ערימת אבני הגרניט שעוזרת להגן על המבנה וגם של רוחב נהר הטאגוס. נוף שמגיע כמעט עד קונסטנסיה (Constância) ומהצד השני עד טנקוס.
המעבר מאפשר לנו גם להבין טוב יותר את גודל האי, באורך של 310 מטרים ורוחב של 75 מטרים.
העלייה מהירה ואנו אף מוצאים עצי זית מעורבבים עם קקטוסים. יש מידע לאורך הדרך ואז צריך להסתכל למעלה, גבוה מאוד, לראש המגדלים העגולים.
הטירה מבוקשת מאוד על ידי תיירים. לכן, לא מפתיע שההמלצה למי שרוצה להפיק את המיטב מהביקור, היא לעשות זאת מוקדם מאוד, בזמן שיש פחות מבקרים.
אם זה בחודשים החמים יותר, ניתן להשלים את הביקור עם הליכה לאחד מחופי הנהר הרבים של הטאגוס, ואחד מהם, חוף ריבטז’ו (Praia do Ribatejo), מעורר קנאה במי שמגיע לראש הטירה ומתבונן בו בעייפות וחום מסוים.