יהודי בלמונטה הם בעצם יהודית הנמצאים בתוך קהילה יהודית בעיירה בלמונטה ועוד מספר ישובים הנמצאים בסמוך אליה. 

העיירה בלמונטה ממוקמת בצפונה של פורטוגל, לרוב על מנת לאתר את העיירה יש כאלה שנוטים להגיד כי היא שוכנת ממש על רכס ההרים דה-אסטרלה.

אומנם בפורטוגל עצמה היו לא מעט קהילות יהודיות מפורסמות, אך קהילת יהודי בלמונטה הפכה להיות מפורסמת מכיוון שהם הצליחו לשמור בסתר על יהדותם מהמאה ה-15 ועד לשנת 1917 כאשר התגלו.

הסיבה שבגינה נאלצו יהודי בלמונטה לשמור על יהדותם בסתר היא גירוש פורטוגל שבמהלכו הוכרחו היהודים להמיר את דתם או לעזוב את המדינה.

בשנת 1917 היה זה שמואל שוורץ שהגיע במקרה אל העיירה הקטנה, וגילה בה משפחות יהודיות רבות אשר שומרות על יהדות בסתר.

שמואל שוורץ ציין כי הוא ראה את המשפחות הללו מקיימות את כל מצוות והמנהגים המזוהים עם הדת היהודית.

בעקבות הגילוי המרעיש החליט שמואל שוורץ לספר לכל העולם את המקרה, דבר שעורר זעזוע רב.

 רק בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, החליטה הרבנות הראשית בישראל להוציא מבצע שנקרא "השבה ליהדות".

במהלך המבצע כל המשפחות היהודיות שהיו נחשבות כמשויכות ליהודים האנוסים גויירו.

גם היום ניתן לראות בעיירה בלמונטה קהילה יהודית לא קטנה שכוללת בתוכה מספר רב של יהודים צאצאיהם של אנוסי פורטוגל.

כיום מרבית הקהילה הן נשים, שאת זמנן הן מעבירות במסחר של בגדים משומשים.

הקהילה היהודית בעולם כולו הייתה ידועה לאורך השנים כקהילה שבתחום העיסוק המרכזי שלה הוא מסחר ומכירה של בגדים וציוד על כל גווניו.

ב-17 באפריל 2005 הוקם בעיירה בלמונטה מוזיאון יהודי שמתאר את ההיסטוריה של הקהילה היהודית במקום.

ללא ספק רגע מכונן עבור הקהילה היהודית של בלמונטה, שהחל מאותו הרגע ההיסטוריה שלה מונצחת.

יהודים רבים מגיעים למקום על מנת להתרשם הן מהקהילה היהודית הנמצאת בעיירה כיום וגם מהמוזיאון שמספר את כל תולדות הקהילה היהודית ואת המכשולים במהלך הדרך.

אנוסי בלמונטה פעלו כסוג של קהילה סגורה, כך שאפילו השכנים שלהם לא ידעו דבר על יהדותם.

הם דאגו לשמר את כל המנהגים היהודים, ואף דגלו בכך שבניהם ובנותיהם יתחתנו אך ורק עם בני הקהילה היהודית על מנת לשמר את יהדותם.

אנטונייטה גארסיה טענה מנגד כי אין שום תיעוד או מסמך אשר מוכיח את הסיפור, ואף אחד לא יכול לדעת היכן שהו בני הקהילה היהודית של בלמונטה מתחילת הגירוש ועד לעת החדשה.

הרי היהודים התחבאו על מנת שלא יחויבו להמיר את דתם, ולטענתה אותם יהודים הגיעו מכפרים ועיירות שכנות ולא בהכרח שהו בעיירה בלמונטה לאורך כל התקופה. אך בנוסף לא קיימות עדויות אשר שוללות את טענתם כי הם חייו בעיירה בלמונטה במשך כל התקופה – ולכן אין אפשרות לקבוע דעה נחרצת בנושא הזה.

במהלך מבצע הגיור מטעם הרבנות הראשית בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, חזרו ליהדות באופן רשמי 35 משפחות.

כיום בעיירה קיימים צאצאים של שלוש משפחות מקוריות שחייו בעיירה מאז ותמיד: מנדש, הנריקש ואוליביירה. 

קריאת התורה בקהילה היהודית בבלמונטה מתבצעת בשפה הפורטוגזית שזוהי מן הסתם השפה המקומית והשפה המדוברת בעיירה. 

סידורי התפילה מנגד כתובים באותיות לטיניות.

בכניסה לעיירה ישנו שלט אשר קשה מאוד להישאר אדישים אליו.

בשלט מתוארות השנים שבהם קיימה הקהילה היהודית את מצוות היהדות בסתר.

בנוסף בשלט מצוינת החשיבות של שמירת היהדות בסתר, דבר שממחיש את הסיכון הרב שלקחה עליה הקהילה היהודית בבלמונטה לאורך השנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *